קליטת גל העלייה הגדול ממדינות ברית המועצות לשעבר במחצית הראשונה של שנות התשעים שבמסגרתו הגיעו כמיליון עולים לארץ סימנה תפנית בהתפתחות הדמוגרפית , החברתית והכלכלית של ערי הפיתוח שהוקמו בעשור הראשון למדינה . בניגוד לעבר , בשנות התשעים לא הייתה מדיניות מכוונת שהפנתה את העולים החדשים לערי פיתוח באזורי השוליים של המדינה , אולם מחירי הדיור הזולים יחסית בערים אלו משכו אליהן מספר גדול של עולים . בחלק מערי הפיתוח מספר התושבים זינק ואפילו הוכפל , ולפחות לפרק זמן מסוים עלו במידה משמעותית גם מחירי הדירות בחלק מערי הפיתוח . עבור ערים כמו אשקלון , שסבלו מקיפאון דמוגרפי והתקשו מאוד לקדם יזמות לפיתוח כלכלי בשנות השבעים והשמונים , הייתה העלייה הגדולה חלון הזדמנויות ומכשיר לשבור את מגמת הקיפאון ולקדם תכניות נרחבות ביותר , שלא ניתן היה לממשן קודם . הגאות הכלכלית של אמצע שנות התשעים היטיבה עם ערי הפיתוח השוכנות בשולי המטרופולינים ואף עם ערי פיתוח באזורי שוליים מרוחקים יותר . העיירות הצליחו למשוך תושבים , מפעלי תעשייה ועסקים אחרים שחיפשו מקומות המציעים קרקע זולה ודיור זול יחסית , לעתים בשילוב תמריצים שונים...  אל הספר
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית

ישראל. משרד החינוך