התהליכים המוסיקאליים שהתרחשו בשדרות הם חלק מן התהליך המורכב של כינון * זהויות אתניות שונות בישראל ומהבידול הגיאוגראפי , החברתי והתרבותי בין הקבוצות * השונות . עיירות הפיתוח הן דוגמה לתהליכי בידול אלה ולתהליכי ההחלשה שתושביהם חוו , ומצד שני הן דוגמה לתהליך ההעצמה העצמית של קהילות אלה . תהליך ההעצמה לא נשא אופי חד-ממדי ; הוא לא הציג התנגדות מוחלטת לתפיסת העולם הישראלית הראשית אך גם לא אימוץ גורף שלה . כל אחת משלוש הדרכים שעוצבו בשדרות על ידי שלוש הלהקות חושפת בצורה מעט שונה כיצד מגיב המזרחי למודל הדומיננטי וכיצד הוא מעצב מודל מודרני חלופי . המודל החלופי מראה שהמזרחי בישראל מעצב זהות שאינה סותרת את הזהות הישראלית הראשית . הוא מביט בה , מקבל חלקים ממנה , אך במקביל סודק אותה בדרגות שונות של עוצמה . המתח בין קבלת ערכי הישראליות הדומיננטית לבין הרצון למרוד בערכים אלה ולגבש זהות חלופית , הוא המכונן את הזהות המזרחית . בידול מרחבי ( גיאוגרפי ) - מצב בו קבוצת אנשים בעלת מאפיינים משותפים כגון דת , מוצא אתני , מצב כלכלי , אורח חיים , 'וכו מתגוררת באותו אזור , ובנבדל ( בנפרד ) מקבוצות אוכלוסייה אחרו...
אל הספר