הקשרים בין שדרות וקיבוצי שער הנגב במהלך שנות - 70-ה הם הרקע להבנת צמיחתן של הלהקות שהתפרסמו בשנות . 90-ה המיקום של שדרות במרכז המועצה האזורית שער הנגב ומערכת היחסים המורכבת שהתהוותה בין הקהילות השונות השפיעו על האופן שבו מעוצבת זהותם של תושבי המקום . מערכת יחסים זו היא במידה רבה תולדה של האידיאולוגיה הציונית , שביקשה לעצב מחדש את הזהות של היהודים שהגיעו מארצות האיסלאם על פי המודל הישראלי הנורמטיבי , המגולם בדמותו של הצבר . על פי הסוציולוג עוז אלמוג , דמות הצבר עוצבה בין שנות השלושים לבין שנות * השישים של המאה העשרים , ושיקפה את תרבות הנוער האשכנזית הארץ ישראלית . תושבי הקיבוצים בשער הנגב , בדומה לתושבי קיבוצים אחרים , אימצו דמות זו , ובמהלך הקשרים שלהם עם תושבי שדרות היוו הקיבוצניקים טיפוס אידיאלי של דמות הצבר . במהלך שנות החמישים והשישים מערכת היחסים בין תושבי שדרות ובין תושבי הקיבוצים הייתה מצומצמת ובאה לידי ביטוי בעיקר בתחום התעסוקה , עם העסקת תושבים משדרות כפועלים בשדות ובמפעלי הקיבוצים . המסגרת היחידה שבה נפגשו חלק מבני הנוער משדרות ומהקיבוצים הייתה בית הספר התיכון האזורי " שער . ...
אל הספר