בציבור הישראלי נקשר שמה של שדרות לזירת פעילות מוסיקאלית אינטנסיבית וייחודית . פעילות זו שהחלה להתעצב בתחילת שנות השבעים של המאה העשרים , פרצה לתודעה הישראלית במהלך שנות התשעים , באמצעות פעילות של שש להקות : " , "האצולה , "טיפקס" , "טאנארא" "כנסיית , "השכל "רנסנס" . "שפתיים"ו מיקומה הגיאוגרפי השולי של שדרות ויכולת ההשפעה המוגבלת של תושביה על המתרחש בזירה התרבותית בישראל הבליטו את ייחודה של פעילות זו בשדה המוסיקה המקומי , ומשכו תשומת לב תקשורתית רבה . במאמר זה אבקש להציג את השלבים השונים של עיצוב זירה מוסיקאלית זו , וכן לחשוף את המשמעויות החברתיות והתרבותיות שלה . כמו כן אראה כיצד הושפעה הזירה המוסיקלית הזאת ממערכת היחסים הייחודית שנוצרה בין תושבי שדרות לבין התושבים בקיבוצי שער הנגב הסמוכים במהלך שנות השישים והשבעים של המאה . 20-ה במרכז המאמר תוצג הפעילות המוסיקאלית של הלהקות " , "שפתיים " טיפקס" ו"כנסיית , "השכל שלוש הלהקות שפרצו לציבוריות הישראלית במהלך שנות התשעים והתפרסמו בקנה מידה ארצי . טענתי במאמר היא שפעילותן של הלהקות חושפת שלוש דרכים חדשות ושונות לכינונה של זהות מזרחית בישראל ....
אל הספר