התפרסות הדרגתית של מערך היישובים במדינה תתאפשר בעיקר לעבר הנגב צפוני והאזורים ההרריים של הגליל . הנגב המרכזי והדרומי יישארו בינתיים דלילים ביישובים ובאוכלוסייה , משום שעלות ההשקעה בתשתית של התיישבות במרחקים גדולים יחסית ממרכז הארץ יקרה מאוד , מה גם שתנאי האקלים , הקרקע ומקורות המים בחלקים אלה של הנגב קשים בהשוואה לאזורים ההרריים של הגליל . אם יוקמו יישובים חקלאיים חדשים ברחבי הארץ , יהיו אלה בעיקר יישובים שיתבססו על חקלאות מתוחכמת . רוב היישובים החדשים יהיו לא-חקלאיים , אלא יישובים קהילתיים : יישובים כפריים שבהם תפקודי תעשייה , מלאכה ושירותים יתפסו מקום עיקרי ; יישובים שיתבססו על ענף התיירות ; יישובי גמלאים ; יישובים ליוצאי צבא וכדומה . האוכלוסייה הכפרית תיעשה * עירונית יותר באורח חייה ובצורתה ותבסס את תעסוקתה על יוממות אל הערים שבסביבתה . אין להניח שתיבנינה בעתיד ערים חדשות משום שמספר הערים הקיים רב מאוד ביחס לגודל אוכלוסיית ישראל , ומשום שרובן טרם מיצו את קיבולת האכלוס שלהן על פי תוכניות המתאר . הנגישות אל הערים הגדולות בכל אזורי הארץ תיעשה בעתיד הרבה יותר קשה . מספר עורקי התחבורה הר...
אל הספר