מאמר זה מתמקד במחצבות עזובות , העתידות לשנות את ייעודן לשימוש קרקע אחר . לכן , חשוב להבחין תחילה בין כמה מושגים עיקריים הקשורים לשלב שלאחר סיום החציבה באתר . מושגים אלה נבדלים זה מזה בהליך הסטטוטורי ( הליך המעוגן בחוק : ( הסדרת שטח לאחר סיום החציבה החוקים והתקנות בדבר חציבה בישראל נמצאים בכמה מקורות : פקודת המכרות ( שנכתבה בשנת 1925 ומשמשת עד היום כחוק העיקרי המסדיר את ענף הכרייה והחציבה , ( חוק התכנון והבנייה , 1965–ה"התשכ תוכנית המתאר הארצית לאתרי כרייה וחציבה לחומרי גלם לבנייה ולסלילה ( תמ"א , ( 14 הסכם ההרשאה שמעניק מינהל מקרקעי ישראל ליזם המקים מחצבה ורישיון העסק שלו . בכולם מצוין שהחובה והאחריות להסדיר את השטח לאחר סיום החציבה מוטלות על בעל המחצבה . הסדרת השטח כוללת פינוי ערימות טפל , מתקנים ופסולת , וייצוב מדרגות החציבה ( ראו * תמונה . ( ההסדרה מתבצעת במטרה להימנע ממפגעים סביבתיים ובטיחותיים . התוכנית * המפורטת ותסקיר ההשפעה על הסביבה מחייבים את בעלי המחצבות לפרט את הטיפול המוצע בשטחים שבהם נסתיימה החציבה לצורך הסדרתם . ההסדרה אמורה להתבצע לרוב תוך כדי פעילות החציבה . שיקום מחצב...
אל הספר