לא פעם , כשמסתיים ניצול חומרי הגלם במחצבות , הן נעזבות כמות שהן , ללא כל טיפול בשטח המחצבות ובסביבתן . בכך יש בהן משום מוקד למפגעים סביבתיים ובטיחותיים . פעולות החציבה פוגעות בנוף הטבעי ובבתי הגידול של צמחים ובעלי חיים והן משאירות " פצע" מכוער בשטח . בישראל , שבה האקלים יבש , " פצעי" המחצבות נותרים חשופים מצמחייה שנים ארוכות ונוצר מפגע חזותי-נופי קבוע . מפגעים סביבתיים הנוצרים במחצבות עזובות כוללים : שינוי פני * השטח , סחיפת קרקעות , היקוות מי גשמים העלולים לזהם את מי התהום והקרקע ושפיכה בלתי מבוקרת של פסולת וגרוטאות . כך מופר המאזן * האקולוגי באתר החציבה ובסביבתו , ונוצר סיכון בטיחותי לאוכלוסייה המתגוררת בקרבת המחצבה . גם מבחינה כלכלית , החברה והמשק מפסידים מקיומן של מחצבות עזובות ומדחיית שיקומן . קרקע ללא מפגעים סביבתיים היא קרקע רבת שימושים , אבל קרקע מזוהמת ובה מפגעים סביבתיים היא נכס פחות ערך . מחצבות עזובות קוטעות שימושי קרקע קיימים בסביבה ומשפיעות בעקיפין על הערך הכלכלי של השטחים הגובלים בהן . מחצבות עזובות גורמות לפגיעה במאזן הקרקעי של המדינה ומונעות שימוש חלופי בשטח לצורכי המש...
אל הספר