בשנות 90-ה נראה היה שחיפה נחלצת מהמשבר , ניצבת על סף ' העידן הפוסטתעשייתי' ומשתלבת בכלכלה הגלובלית . אך הצפי להיחלצות מהמשבר , כלומר היחלצות ממציאות של נסיגה והעצמת הפריפריאליות , לא התממש . היום , לקראת סוף העשור הראשון של המאה , 21-ה חיפה עדיין רחוקה מלברך על המוגמר . במציאות זו עלול שאר המרחב הלאומי שמצפון לחיפה ומדרום לבאר שבע להישאר מאחור כאזור שוליים מתכווץ ומתדלדל המתקיים כ'ארץ הצימרים' של ישראל . חלום חיפה כמטרופולין הצפון , חלום שסימנים להתממשותו נצפו כבר במחצית שנות , 70-ה עלול להידחות או להיגנז . כדי למנוע מחיפה רבתי מלהיות ' מוקד קצה' יש לאמץ מדיניות עיור לאומית חדשה , מדיניות שתתואר בהמשך המאמר . חיפה לקראת מעמד של 'מוקד קצה' תהליך הפיכתה של חיפה רבתי ל'מוקד קצה' משקף את התעצמות תסמונת הנסיגה כשהביטוי הבולט ביותר לכך הוא נטישת הדור הצעיר . לאלה מצטרפים הגידול במספר * היוממים מחיפה ומסביבתה ( רובם בעלי משפחות ובעלי משלחי יד חופשיים הנוסעים לעבודה בתל אביב , ( ונטישת עסקים הנמנים על מגזר השירותים היצרניים , מחיפה לתל אביב . הגברת התלות של חיפה בתל אביב ובגלעין הליבה הואצה עק...
אל הספר