מראשית שנות 70-ה היו ניסיונות להביא לשינוי התפיסה התכנונית ביחס לגליל - מ'פיזור מבוקר' ל'פיזור , 'ממוקד כלומר פיזור אוכלוסייה למוקד עירוני אחד או מספר מוקדים עירוניים בגליל , וזאת תוך מאמץ לאתר עיר שתתפקד כ'באר שבע . 'הגלילית גם כשעלתה מועמדותה של חיפה , האפשרות נדחתה , מפני שהיא עמדה בסתירה למדיניות פיזור האוכלוסייה . ערים אחרות נבחרו לשמש כמוקדי פיתוח אזוריים בגליל . חילופי השלטון 1977-ב הביאו למפנה בתפיסה התכנונית ביחס לחיפה כמוקד לגליל . חיפה הוכרה כ"בירת , "הצפון כמוקד עירוני ראשי לגליל וכעיר המרכזית של המטרופולין הצפוני . מספר מחקרים איששו את התפקיד שתפסה חיפה כעיר מוקד לגליל , ומוסדות התכנון החלו להתייחס לחיפה בהתאם . הגישה החדשה זכתה להכרה סטטוטורית בתמ"א , ( 1992 ) 31 והוגדרה כשינוי מהותי בגישת התכנון מ'פיזור מבוקר' ל'פיזור . 'ממוקד גישת הפיזור הממוקד התמורות החברתיות-כלכליות שהתחוללו בישראל במעבר משנות 80-ה לשנות 90-ה הביאו למהפך ב'סדר היום' הלאומי ולאימוץ גישת ה'פיזור , 'הממוקד שזכתה להכרה מוסדית רחבה . התמורות נבעו מכניסת ישראל לעידן הפוסט-תעשייתי ומחיבורה למשק הגלובלי . בי...
אל הספר