בעוד שתרבות ‘ היישוב הישן’ היהודי אפיינה את ירושלים במשך דורות , הרי שתרבות ‘ היישוב החדש’ היהודי - שהחל לצמוח בארץ ישראל עם בואם של עולים משכילים , חדורי השפעת התרבות האירופית החדשה והמבקשים לעצב את החברה היהודית בארץ ישראל בדפוסים ציוניים ומודרניים - אפיינה את תל אביב והיישובים היהודיים הסמוכים לה . ירושלים הייתה המבצר של היישוב הישן , שם שלטה השמרנות בדת , בכלכלה , בשפה ובדפוסי ההתנהגות . שם גם גברו במשך העשורים הראשונים של ההתיישבות היהודית החדשה בארץ ישראל חוגים שלא קיבלו את האידיאולוגיה הציונית , שביקשה להקים חברה יהודית יצרנית , חתרה למידה רבה של אוטונומיה פוליטית ולא הסתפקה כאנשי היישוב הישן באוטונומיה דתית בלבד . אנשי היישוב החדש נתקלו בירושלים בהתנגדות לדרכם החדשה , שלעתים הגיעה לאלימות מילולית ופיזית המאפיינת מלחמת חורמה . לעומת זאת ביפו ( טרם הקמת אחוזת בית ) רובם היו ‘ חדשים’ תרתי משמע : חדשים בבואם וחדשים בגישתם . הם היו מוכנים לקבל על עצמם חידושים תרבותיים וכלכליים או להיות סובלניים כלפיהם . חלק מיהודי יפו היו תושבי ירושלים שביקשו להיחלץ מן המכבש של היישוב הישן ועברו להת...
אל הספר