אוטונומיה מוניציפאלית יהודית

רצף היישובים היהודיים של תל אביב וסביבותיה היה לא רק ריכוז גיאוגרפי של אוכלוסייה יהודית , אלא גם רצף של ישויות יישוביות יהודיות עצמאיות , שבהן כללי המשחק החברתיים והתרבותיים שהדריכו את החיים הציבוריים והפרטיים היו כללים של חברה ותרבות יהודיות . העיר תל אביב והיישובים היהודיים שבקרבתה ניהלו את ענייניהם במידה רבה של אוטונומיה מקומית . התפתחות מרחב של נוכחות מוניציפאלית יהודית קיבלה חיזוק משלטון המנדט הבריטי בעת שפעל לקבוע מעמד מוניציפאלי ליישוביה של הארץ . רובם המכריע של יישובים אלה היו בסביבות תל אביב , והדבר חיזק את תחושת הרצף של אוטונומיה מוניציפאלית יהודית . מעמדה המוניציפאלי של תל אביב , היה מיוחד במינו . מגעים שהתנהלו בין ועד תל אביב לנציגי השלטון הבריטי בראשית , 1921 עת נתגבשה הצעת חוק המועצות המקומיות , עסקו בהקמת מסגרת מוניציפאלית מיוחדת לשכונות היהודיות של יפו , כולל שכונותיה של תל אביב אשר היו עד אותה עת חלק אינטגרלי של תחום השיפוט של עיריית יפו . המגעים הולידו את ההצעה לכלול בחוק את האפשרות להקים מועצה מקומית מיוחדת ב’רובע עירוני בעל , ’ייחוד וכך אכן היה . אין ספק כי סעיף זה ...  אל הספר