נוכחות יהודית רצופה

ההיסטוריה של ההתיישבות היהודית בארץ ישראל מצטיינת בשאיפה מתמשכת של יחידים וארגונים יהודיים ליצור לאוכלוסייה היהודית צורות שונות של היבדלות מרחבית ותפקודית בתחום הבעלות על הקרקע , המגורים , העבודה , הכלכלה , * הפוליטיקה והביטחון . בתל אביב וביישובים היהודיים שבעורפה הגיעה ההיבדלות המרחבית היהודית לממדים ניכרים במיוחד . צמיחתו של ריכוז אוכלוסייה יהודית בתל אביב וביישובים היהודיים שבקרבתה יצרה מרחב של נוכחות יישובית אשר היוותה גורם משיכה למתיישבים יהודים נוספים מקרב העולים החדשים , מעל ומעבר להשפעה של יתר הגורמים , שנדונו קודם . להגדרה המרחבית של נוכחות יהודית רצופה תרמה במיוחד שרשרת השכונות היהודיות שקמו בצפונה של יפו , ושהיו עד מהרה למרחב עירוני רצוף של אוכלוסייה וכלכלה של יהודים . רצף זה של שכונות יהודיות העניק לתושביהן את התחושה של ‘ עיר עברית’ הצומחת והולכת על החולות שלחוף הים התיכון , ומנהלת את ענייניה באופן נפרד ועצמאי . לעולים היהודים שהגיעו מארצות שבהן הם חוו תחושה של מעטים בין רבים שאינם יהודים , היה לרציפות זו ערך מוסף , ביטוי מוחשי לאידיאל הציוני . ביטא זאת המשורר שאול טשרניחו...  אל הספר