משה קבל תורה מסיני , ומסרה ליהושע , ויהושע לזקנים , וזקנים לנביאים , ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה . הם אמרו שלשה דברים , הוו מתונים בדין , והעמידו תלמידים הרבה , ועשו סיג לתורה . בית שמאי אומרים אל ישנה ( אל ילמד ) אדם אלא למי שהוא חכם ועניו ובן תורה . ובית הלל אומרים , לכל אדם ישנה , כי הרבה פושעים היו בישראל , ובשביל שנתקרבו לתלמוד תורה יצאו מהם צדיקים וחסידים . ( אבות דר’ נתן פ”ב ) איזו גישה מציגים בית שמאי ? לאיזה מצב חברתי יכולה גישה זו להוביל ? איזו גישה מציגים בית הלל ? כיצד הם מסבירים את גישתם ? אף בעניין ההוראה לא דיברו אנשי הכנסת הגדולה על העיקר– דהיינו , על איכות ההוראה , רמתה וטיבה , אלא התייחסו לפן הכמותי , שהוא שולי לכאורה . אכן , אם נבין שהדיבור הוא על מפעל התורה והיצירה בה , כי אז לכמות משמעות רבה . שאם העיקר הנחלת המסורת , די בהוראה למעט תלמידים מחוננים , ואדרבאאפשר שעדיף להורות למעט , כדי שלא ירבו מחלוקת ואי הבנות . אולם כשהעיקר הוא היצירה המתחדשת תוך כדי הוראה , הרי שעם ריבוי התלמידים תרבה היצירה , וכל אחד – אף תלמיד קטן שבקטנים – יתרום את . ”חלקו  אל הספר
עמותת חינוך ישראלי ע"ר