אני ילידת ירושלים . הילדו-ת שלי לא הייתה כל כך שגרתית , לא כמו כל ילדות אחרת . אימא שלי נפטרה , כשהייתי בת שלוש , ונשארנו אבא וחמישה ילדים קסנים . וו 1 , העוני בבית היה נורא . לא היה קופת חולים , ואימא שלי הייתה חולה זמן ממושך , ומעם הכסף , שאבא הרוויח הלך לרופאים , לתרופות , ואחר כך גם לח 1 ב 1 ת . גם אחרי שאימא שלי נפסרה , החובות היו עצומים . המצב בכלל בארץ היה נוראי . ובמשפחה שיש לה בעיות ... זה היה באמת מאוד מאוד קשה . גרנו באזור מחנה יהודה . היה לנו חדר גדול וחדר קטן , ומטבחון . היה חם בו . הבית היה מוחזק יפה . לא היו חלונות שבורים או דברים כאלה , ולא הרגשנו קור בבית . רק בשלג היינו מכניסים את הפתיליות מהמטבח לחדר , שיהיה יותר חם ... לא היה לנו חשמל , לא ברז מים ולא כי / ב . וכך גדלנו . הייתה לנו חבית מים על יד החלון במטבח , ואבא שלי היה סוחב את המים משכנה ממול . שני פחים , ככה על הכתפיים . [ ... ] בבית היה עוני גדול , אבל עוני מכובד . אבא שלי לא ביקש מאף אחד , וכל השבוע חסך מפת הלחם , כדי שתהיה שבת . ממש חסכנו : כל השבוע הוא לא בישל ולא הכין ארוחות חמות , ואז כל יום חמישי בלילה ה...  אל הספר
נטע-מטח