אני סיימתי את התיכון בכפר . עכשיו כשגמרתי תיכון , נרשמתי לכמה חוגים באוניברסיטאות . ובסוף בחרתי חקחו-ת . בשום פנים ואופן אני לא מתכוון להעביר עוד שנה כאן בכפר ובבית . אני רוצה לצאת ללימודים , ולא להישאר בבית . כל החברים שלי , בני הכיתה שלי , יוצאים ללמוד בירושלים , אז גם אני רוצה . לא רוצה להישאר כאן לבד . לפעמים אני מתייעץ ( עם ההורים שלי ) ולפעמים לא . כמה שאני מכיר את עצמי , בדרך כלל אני פונה להתייעצות עם אנשים שבקיאים בנושא . על פי רוב לאו דווקא ההורים שלי . אבל בנושא המשך הלימודים שלי אני בסח אתייעץ עם אבא , כי הוא זה שןממן את הלימודים שלי . היחסים שלי עם האחים והאחיות שלי הם יחסים נורמליים וטובים . את היחסים שלי עם אבא הייתי מגדיר כפ 1 שךים . בבית לא משוחחים על נושאים רגישים וכואבים . לא אני , ולא אף אחד אחר מהאחים שלי , לא חונכנו לשוחח ולשתף את ההורים שלנו בבעיות ובהתלבטויות שלנו . לא חונכנו להעלות נושאים לוויכוח בבית , וגם לא פונים אלינו בשאלות , ולא משתפים אותנו בהחלטות החשובות . כולנו גדלנו וחונכנו בבית , שהאבא נמצא במרכז , והוא מרכז בידיו את כל הכוח , הסמכות והאחריות . האחרי...
אל הספר