אני נולדתי בעיר עמארה , TT T ליד בצרה , T 1 ~ בעירק ' ' , T אבל אבא שלי לא . הוא נולד בעיר בגרר . T : אחר כך מצא איטה , את אימא שלי , ועבר לעמארה . ושם נשארנו כל הזמן . גם אני והאחים שלי , והאחיות . ואחר כך גם הילדים שלי . תשעה נולדו בעמארה , ועוד אחד נולד פה בארץ . אני את בעלי הכרתי , שאחותו מאימא חורגת התחתנה עם אח שלי . כשאני התחתנתי , אני לא ידעתי כלום . אני בת ארבע עשרה , כשהתחתנתי . הבן שלי הגדול , הבאתי אותו בגיל חמש עשרה . לא אומרים לי כלום . ההורים הם הקובעים . הם יודעים מה רוצים , זה ממשפחה סובה , זה בסדר . הגיל שלו בסדר , מתאים , גמרנו . הם דיברו עם המשפחה של בעלי . אני לא אכפת לי . זה לא טוב שבחורה אומרת , זה טוב , זה לא טוב . אני לא אגיד . כל אחת לא תגיד . רק פה אומרים , זה נמוך , זה גדול , זה לובש משקפיים . בעירק אין דבר כזה , לא מדברים ככה . אני לא דיברתי עם בעלי לפני החת 1 נה . אפילו לא ראיתי אותו . רק ביום של חתונה . אצלנו היו מתחתנים עם בן דוד , וזה היה הכי טוב . מותר להתחתן עם בן דוד , מותר . כן , , "בח וככה המנהג שלנו . ועוד מה , כולם מצליחים יותר טוב . לא מתגרשים...  אל הספר
נטע-מטח