כאשר מדברים על טיפוח יכולת ההבעה בעל פה הכוונה היא בעיקר לשיח הדבור המתוכנן : קריינות , הנחיה , הרצאה , נאום , שיחה של מורה עם הורים וכדומה . זאת בניגוד לשיח דבור ספונטני ( לא מתוכנן , ( כגון : שיחה עם חבר / ה , שיחה עם בן זוג , שיחה עם ילדים . בשיח דבור מתוכנן , הדובר פועל על פי שורה של כללים המתייחסים הן לתוכן הדברים והן לאופן הצגתם . הסוגות הנל מדות במסגרת לימודי ההבעה בעל פה נגזרות מתה"ל , והן : הקריאה בקול , הדיווח , ההרצאה , הטיעון בעל פה , הדיון . בספרים אלה בחרנו להוסיף את הנאום , את השיחה האישית ובמידה מסוימת גם את הריאיון . להלן דוגמות לסוגות ההבעה בעל פה . סדר ההוראה בספרים נקבע לפי שיקולים דידקטיים , ובתוכם רמת המורכבות הנדרשת מן התלמידים בסוגות אלה . בקריאה בקול התלמיד אינו מייצר את הטקסט הדבור , אלא הוא אמור להבינו , בדיווח יש לסכם ולקשר בין עובדות , בהרצאה יש לדווח אך גם לעניין את הקהל , בטיעון בעל פה יש להכיר את מבנה הטיעון , ו בנאום יש להציג טיעונים בעל פה . הדיון מרכז כמה וכמה יכולות , ובהן הידע לטעון טיעון , היכולת להאזין ולטעון טענה נגדית ( וכמובן , גם לספר , להשוות...
אל הספר