דרך אחרת לקשר בין חלקי הטקסט היא לפתוח באמירה כללית כלשהי , ואחר כך לפרט ולהרחיב את האמירה . כלומר כותבים תחילה את הכלל , וממנו עוברים אל הפרטים : מן השלם עוברים אל חלקיו ; מן ההכללה עוברים אל הפירוט ; מרעיון עוברים לדוגמה ; מן התופעה עוברים אל ההסבר שלה . דוגמה לטקסט הכתוב במבנה של הכללה ופרטים , ראו בטקסט המידע "פריחת הדובדבן" . הטקסט פותח בהגדרה כללית של המושג וממשיך בתיאור פרטי התופעה / החג . קשר זה יצוין בעזרת ביטויי קישור להרחבה ולפירוט . הכללה , היגד ראשי , קביעת כללית פירוט ההכללה : דוגמות , נתונים , חלקי העניין המתואר , הסבר היגדים מתאימים לדוגמה , למשל , כגון , עוד מקרה , כמו כן ,... נוסף על כך ,... יתר על כן ,... זאת ועוד ,... יתרה מזאת ,... כאן המקום לציין גם ,... מן הראוי לציין טקסט במבנה של היבטים יפתח באמירה כללית המתייחסת לנושא או לבעיה , ואחר כך יבחן אותם מהיבטים שונים , כגון : היבט היסטורי , חברתי , אנושי , כלכלי , סביבתי , בריאותי , פוליטי , כספי , רגשי , תרבותי , ביטחוני , תקשורתי . דוגמה : שימוש מוגזם בטלפון הנייד - דיון בנושא זה יכול לכלול היבטים שונים : סקירה היס...
אל הספר