אני גרה כמושב עשר שנים . אני אוהבת את החיים במושב , אני אוהבת להיות בטבע ואני אוהבת את השקט של המושב . אני לומדת בכית הספר לאומנויות . אני לומדת היסטוריה של הקולנוע , וגם איך לעשות סרטים . אני לומדת מתמטיקה , אבל אני לא יכולה לחשוב כמו מתמטיקאית . אני יכולה לחשוב רק על דבר אחד ; על הסוסים שלי ! בצור הדסה , ליד המושב מטע , יש הרבה סוסים . אני רוכבת על סוסים , וזה הדבר החשוב כחיים שלי . אחרי בית הספר , בשעה ארבע , אני הולכת לסוסים . אני לא הולכת לראות סרטים , אני לא הולכת לקנות בגדים , אני לא אוהבת לעשות שיעורי בית ( מי אוהב , (??? אני אוהבת את הסוסים שלי ואת השיעורים בצור הדסה . יש שם סוסה אחת , מךי , והיא הסוסה שלי . אני אוהבת את מרי ו ותר מכל דבר אחר ! אט עכש ו גם "מורה . " יש לי תלמידים כצור הדסה . הם לומדים לרכוב על סוסים . הם לומדים א ך "לדבר " עם הסוס , ומה לעשות עם הסוס . מתח ל ם לאט , לומדים מה הסוס אוהב ומה הוא לא אוהב . רק אחרי כמה שיעורים עול ו ם על הסוס ורוכב ם . הרגע ם הראשונים על הסוס הם רגע ם מ וחד ם מאוד . מה אתם וזועובים : על מה דוני חושבת בשיעורים בבית הספר ?  אל הספר
נטע-מטח