צורני הנטייה של המין הדקדוקי מביעים גם את המספר — יחיד או רבים . למשל : סעודה , ברכה , מסרת — נקבה , יחידה ; סעודות , ברכות , מסורות — נקבה , רבות . הרוב הגדול של שמות העצם בעברית יכולים לבוא ביחיד או ברבים : עם — עמים , מאכל — מאכלים , ארץ — ארצות . בדרך כלל , הצורן … ים מציין ריבוי של מין זכר , והצורן ות מציין ריבוי של נקבה . אבל יש לא מעט מילים היוצאות מכלל זה : סוד — סודות , אב — אבות , חלון — חלונות . במילים אלה צורן הרבים הוא וות , אף על פי שאלה שמות בזכר . ובמילים פעם — פעמים , אבן — אבנים מופיע צורן הרבים … ים אף על פי שאלה שמות בנקבה . ישנם שמות עצם מעטים שיש להם רק צורת יחיד או רק צורת רבים . למשל : לשמות העצם אויר , חם , אמץ — יש רק צורות יחיד , ולעומתם לשמות העצם : נעורים , מדים , חיים — יש רק צורות רבים .
אל הספר