לפניכם אגדה מדברי חז"ל . קראו אותה והשיבו על השאלות שאחריה . הוויכוח בין איברי הגוף מעשה במלך פרס שחלה ונטה למות . אמרו לו הרופאים שעליו לשתות חלב של לביאות . אמר המלך : כיצד נמצא חלב לביאה ? אמר לו אחד מהרופאים : תן לי עשר עזים ואביא לך . הלך לגוב אריות והייתה שם לביאה מינקת גוריה . ביום הראשון עמד מרחוק והשליך לה עז אחת ואכלה . ביום שני התקרב מעט והשליך לה עז אחרת , וכן בכל יום ויום . לבסוף התקרב אליה , עד שהיה מלטף אותה , ולקח מחלבה והלך לו לדרכו . כשהיה באמצע הדרך נרדם וחלם חלום . והיו איבריו מתריסים ומתווכחים זה עם זה . הרגליים אומרות אנחנו הטובות בכל האיברים . אלמלא הלכנו לא היה הגוף יכול לקחת מן החלב . ענו הידיים ואמרו : אין כמותנו . שאלמלא ליטף את הלביאה לא היה יכול להביא מן החלב . העיניים אמרו : אנו עולות על כולם : לולא היינו מראות לו הדרך , לא היה נעשה כלום . ענה הלב ואמר : אני עולה עליכם . כי אם לא הייתי נותן עצה , מה הייתם מועילים ? ענתה הלשון : אני טובה מכם . ללא הדיבור מה הייתם עושים ? אמרו כל האיברים ללשון : איך אינך חוששת להידמות אלינו , ואת יושבת במקום חושך ואפילה , וא...  אל הספר
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית