לפניכם מכתב מתוך המדור "מכתבים למערכת" בעיתון . קראו אותו , וענו על השאלות שאחריו . ככה אנחנו נראים / ד"ר ליאת בן–דוד , תל אביב בזמן האחרון אני מוצאת את עצמי כועסת יותר ויותר . אני לא כועסת כל כך על הדברים הגדולים שמשנים סדרי עולם וחורצים גורלות . לא מפני שהם לא חשובים או לא משפיעים על חיי , אלא בגלל שאני עסוקה מידי בלכעוס על הדברים הקטנים , היומיים , שמשפיעים על הכאן ועכשיו , המיידיים והפשוטים של כל אחד מאיתנו . מרגיז אותי ששוב ילדה הותקפה על ידי כלב שעצם החזקתו היא נגד החוק . מרגיז אותי שהתגובה למקרה הזה היא הקריאה לחוקק חוק נגד החזקת כלבים מסוכנים , כאילו חוק כזה לא קיים כבר . מרגיז אותי לצאת לקניון ולפלס דרך בין ענני עשן הסיגריות המיתמר בדיוק מתחת לכל שלטי ה"אסור . "לעשן מרגיז אותי שאני נוהגת במהירות המקסימלית המותרת ובכל זאת חוטפת צפירות והערות נבזיות מנהגים . מרגיז אותי שאני פוחדת להעיר להם , כי מי יודע איזו תגובה אלימה עלולה לצאת מזה . מרגיז אותי שאנשים מתעלמים בצורה כל כך בוטה מהחוק . מרגיז אותי שאין מי שיאכוף אותו , וכשכבר מנסים למצות את הדין עם עבריינים , העונשים כל כך מגוחכי...
אל הספר