יחידה זאת מיועדת בעיקר לשיעורי החינוך הלשוני ומטרתה לרכוש מיומנויות ואסטרטגיות הנדרשות לקריאה ולהפקת משמעות מטקסטים מקראיים . מכיוון שבכיתות ד המורה לחינוך לשוני היא בדרך כלל גם המורה לתנ " ך , אפשר ליישם יחידה זו גם בשיעורי תנ " ך . אחד הקשיים במפגש בין התלמידים לבין הטקסט המקראי הוא הפער ההולך וגדל בין התכנים והשפה של הטקסט המקראי ובין עולמם ושפתם של התלמידים . יחידה זו שמה דגש על הקושי הלשוני . ההתמודדות עם הקושי הזה מתחילה בכיתה ב ומעמידה אתגר לא פשוט בפני המורה . על המורה לקרב את התלמידים אל עולם המקרא , הרחוק מן התלמידים בזמן ובאורחות החיים , ותוך כדי כך לבאר את הכתוב ולגלות דרכים ושגרות לשוניות הנהוגות בטקסט המקראי . הולץ ( Holtz , 2003 ) מבחין בין סוגים שונים של פערים בין התלמידים בימינו ובין הטקסט המקראי : הפער התרבותי - העולם נתפס באופן אחר במקרא ובימינו . זה בא לידי ביטוי , למשל , בתיאורי הבריאה בספר בראשית , בחלוקה לשבטים , במושגים שמשמעותם היום שונה מאשר במקרא , באופן שבו נכתב התנ " ך לעומת כתיבת ספרים בימינו , ועוד . הפער הפילוסופי - בחלקו נובע מהשקפת עולם משתנה , או מתופ...  אל הספר
ישראל. משרד החינוך