לא חלפה שנה , ושוב הוצבה הבעיה לפתחו של בית המשפט העליון . הפעם היה המקרה מורכב במיוחד , שכן לא דובר בחולה מבוגר שמודע , לכאורה , לבקשתו . טלילה שפר , חברת קיבוץ בת , 39 פנתה לבית המשפט בבקשה להמית את בתה התינוקת , יעל , בת השנתיים כמעט , החולה במחלת טי זקס , מחלת ניוון שרירים תורשתית שסופה מוות . לאם לא נערכו לפני הלידה בדיקות מי שפיר ואיתור נוגדני המחלה בגלל סיבוך בעת ההיריון , ומחלתה של יעל התגלתה רק לאחר הלידה . התינוקת לקתה בעיוורון , בפגיעה מוטורית חמורה ובהתקפים חוזרים של דלקת ריאות . היא אושפזה במחלקת הילדים בבית החולים בצפת , במשך חודשים ארוכים . כל העת שהתה ליד מיטתה מטפלת מטעם הקיבוץ . תחילה ביקשו הוריה של יעל מהרופאים כי בעת התקף של דלקת ריאות לא תחובר הילדה לחמצן , ולא יינתנו לה תרופות , אולם הרופאים השיבו בשלילה . לטענתם , הבת כלל אינה מונשמת , והיא גם אינה סובלת מכאבים . בבית החולים התבטאו ו " אין לזרז את המוות רק מפני שהמשפחה סובלת , אם מישהו רוצה — יוכל לקחת את הילדה בחזרה לקיבוץ . " כאמור , פנתה האם , בסיוע '' העמותה לזכות האזרח על חייו / לבית המשפט המחוזי בתל אביב , ...
אל הספר