התקדמות הרפואה והתפתחותה בשנים האחרונות הביאו להארכת חיי אדם והיטיבו את השירותים הרפואיים שמהם אנו נהנים . עם זאת , התפתחות הרפואה עוררה התלבטויות מוסריות , כגון הצורך בתרומות איברים , הזכות להפלות מלאכותיות ועוד , אחת השאלות הקשות היא האותנזיה — המתות חסד . בידי הרופאים מצויים היום אמצעים חדשים להארכת חיי אדם ( תרופות , השתלות איברים , דיאליזה , מכשירי הנשמה ועוד . ( אולם , לא תמיד הארכת החיים מביאה עמה שיפור באיכות החיים . לפעמים מאריכים חייו של אדם חסר הכרה , המרותק למיטה , ועצם קיומו תלוי במכשירים שאליהם הוא מחובר . עושים זאת אגב ידיעה ברורה — לפי המידע באותו זמן — שאין סיכוי שהוא יוכל לחזור ולתפקד כאדם בריא . השאלה המתעוררת היא ו האם גם בנסיבות כאלה , שאיכותם של החיים ניטלה מהם , ראוי להמשיך ולחיות או לאפשר חיים לזולת ? ואולי נכון יהיה לומר בהקשר זה , כפי שראינו בפרק הקודם , כי חיים כאלה אינם כדאיים לחיותם ? אותנזיה מונח יווני שפירושי : "מיתה יפה" = ^ ט 7 כ ( במובן : קל 108 , ( םת = ^ 3 מוות , [ דהיינו מיתה טובה או קלה . הראשון שהשתמש במונח זה בהקשר של המתת חסד היה לקיי בשנת . 186...
אל הספר