יותר מאשר אצל כל פילוסוף אחר , ניתן לראות אצל סוקרטס את הקשר הישיר בין משנתו הפילוסופית ובין דרך התנהגותו כאדם בחיי היום יום . הוא הדגיש תמיד כי העיון הפילוסופי מעצב את האדם ומדריכו בהכרעותיו המעשיות . אצלו בא הדבר לידי ביטוי בחייו ואף במותו , סוקרטס נולד בשנת 470 לפני הספירה וחי כל ימיו באתונה . הוא היה איש יוצא דופן במראהו ובהתנהגותו . חבורה מבני אתונה , בעיקר צעירים , נהגה להתלוות אליו ולהאזין לשיחותיו , ועל רבים מהם הייתה לו השפעה עמוקה . כל הידוע לנו על סוקרטס הוא מפי אחרים , ובעיקר מאפלטון תלמידו . הוא עצמו לא הותיר אחריו דברים כתובים . אפלטון חיבר שיחות ( דיאלוגים ) שבהן סוקרטס הוא דובר ראשי . סוקרטס מצטייר בשיחות כמי שחותר לאמת באופן עקבי ושיטתי , וכמי שבא אל אנשי העיר , שעמם בא במגע , בתביעה להתנהגות דומה . סוקרטס הגיע למסקנה כי , בניגוד לאחרים , חכמתו המיוחדת היא בכך שהוא מודע לאי ידיעתו . בדרך של תהיות וספקות הוא עורר את בני שיחו לנסות ולהגדיר מושגים שונים ( בעיקר מתחום תורת המוסר : צדק , סגולה טובה וכוי . ( בני שיחו התקשו בהגדרות , והוא נהג להצביע על ליקויים בהגדרותיהם , ול...
אל הספר