מתוך ההקשר בתלמוד נראה שעולא היה מורד במלכות , והמלכות חיפשה אחריו כדי להענישו . לכאורה נראה כי רי יהושע נהג כהלכה , על פי כללי התוספתא , בכך שהסגיר את עולא לידי המלכות ( ואף טרח ושכנעו שיסכים להסגרתו , ולא הסגיר אותו מיד , בכוח . ( כיוון שכך , פרשנים רבים העלו תמיהה על ביקורתו המחמירה של אליהו . לפי דברי הביקורת שלו יוצא כי "מידת החסידות" מחייבת שייהרגו כל אנשי העיר , ובלבד שלא ימסרו את עולא למלכות . זאת , למרות הדין שעל פיו מותר היה למוסרו . אולם זו עמדה בעייתית מאוד : וכי ייתכן ש"מידת חסידות" של אדם ( רי יהושע ) תבוא על חשבון אחרים ? וכי ייתכן שבשם "מידת חסידות" ייהרגו תושבי עיר שלמה שלא לצורך ? לפניכם תשובות מספר שניתנו על ידי פרשנים לשאלה , כיצד היה על ר' יהושע לנהוג על פי "מידת החסידות" שתבע אליהו . ר' מנחם המאירי , פרשן תלמוד חשוב בימי הביניים , הציע בפירושו "בית הבחירה" למסכת סהנדרין תשובות אחדות : א . "אלא nn'on ni'ioej ( היא ) לעכב וליתן מתון ( להמתין ) בדבר ער דכדוכה של נפש . וככל שממהר בכך , הפקיע מעליו מידת חסידות . ( ... ) וייראה לי שלא אמרה ( אליהו את ביקורתו , ( אלא על ...
אל הספר