אחד מחברינו טייל על חוף ים נטוש במקסיקו בשעת דמדומים . הוא הלך לו , ואט-אט הבחין באדם אחר , רחוק ממנו . כשהתקרב אליו ראה שהאדם , בן המקום , מתכופף , מרים דבר מה וזורק אותו אל המים , וחוזר חלילה . שוב ושוב השליך האיש משהו אל האוקיינוס . חברנו התקרב אליו עוד יותר , וראה שהאיש הרים כוכבי ים שנשטפו אל החוף . הוא זרק אותם בחזרה אל המים , אחד-אחד . חברנו התפלא . הוא ניגש לאיש ואמר , " ערב טוב , חבר . רציתי לדעת מה אתה עושה . " " אני מחזיר את כוכבי הים האלה לים . אתה מבין , זוהי שעת השפל , וכל כוכבי הים האלה נשטפו אל החוף . אם לא אזרוק אותם בחזרה למים , הם ימותו כאן מחוסר חמצן . " " אני מבין , " השיב החבר שלנו , " אבל על החוף יש אלפי כוכבי ים . אין לך סיכוי להגיע אל כולם . הם פשוט רבים מדי . וכך זה בוודאי במאות החופים האחרים לאורך קו המים , לא ? אתה לא מבין , הרי לא ייתכן שמה שאתה עושה מועיל בכלל . " בן המקום חייך , התכופף והרים עוד כוכב ים , וכאשר זרק אותו בחזרה למים , השיב " לכוכב הים הזה הועלתי . "! ג'ק קנפילד ומרק ו' הנסן , " מרק עוף לנפש , " " אחד-אחד . " מאנגלית : ענבל שגיב . 22 האם לדע...  אל הספר
מכון שלום הרטמן

תכנית בארי - מכון שלום הרטמן