חסרה אני מילים , אבל מוכרחה אני לכתוב , מוכרחה . רוצה אני לבקש מכם שלא תשכחו את המתים . רוצה אני להתחנן בפניכם ולבקשכם בכל לשון של בקשה שתנקמו את נקמתנו . רוצה אני שתקימו לנו יד - מצבה שתגיע עד השמים , ציון שיראה אותו העולם כולו - פסל לא משיש ולא מאבן , אלא ממעשים טובים . מאמינה אני באמונה שלמה , שרק מצבה כזו עשויה להבטיח לכם ולילדיכם עתיד טוב יותר . מיומנה של דוניה רוזן , שנכתב כשהייתה בת 12 בעת שהסתתרה לבדה ביער לאחר רצח בני משפחתה . דוניה ניצלה ועלתה לארץ ישראל . מתוך בין תמולינו למחרתנו , אסופת מקורות לטקסי זיכרון לשואה . 23 מהי נקמתה של דוניה רוזן ? . 24 מה מטרת הזיכרון בעיניה של דוניה רוזן ?  אל הספר
מכון שלום הרטמן

תכנית בארי - מכון שלום הרטמן