נזכור את אחינו ואחיותינו , את בתי העיר ואת בתי הכפר , את רחובות העיירה שסאנו בנהרות ואת הפונדק הבודד עלי אורח : את הישיש בקלסתר פניו , את האם בסודרה , את הנערה בצמותיה , את הטף , את הטף את אלפי קהילות ישראל על משפחות האדם , את כל עדת היהודים , אשר הוכרעה לטבח על אדמת אירופה מידי הכורת הנאצי , את האיש שזעק פתאום ובזעקתו מת , את האישה שחבקה תינוקה ללבה וזרועותיה צנחו , את התינוק שאצבעותיו מגששות אל פטמת האם והיא כחולה וצוננת , את הרגליים , את הרגלים שביקשו מפלט ולא היה מנוס עוד . ואת שקפצו ידיהם לאגרוף , האגרוף שחפן את הברזל , הברזל שהיה לנשק החזון , היאוש והמרד , והם ברי הלבב , והם פקוחי העיניים , והם שהשליכו נפשם מנגד וידם קצרה מהושיע . נזכור את היום , את היום בצהריו , את השמש שעלתה על מוקד הדמים את השמים שעמדו גבוהים ומחרישים . נזכור את תלי האפר אשר מתחת לגנים הפורחים , יזכור החי את מתיו  אל הספר
מכון שלום הרטמן

תכנית בארי - מכון שלום הרטמן