במקרים רבים הדאגה לאיכות הסביבה איננה נובעת רק מהדאגה לאיכות החיים המידית אלא גם מהדאגה לרווחתם של הדורות הבאים . הסיפור שלהלן עוסק במפגש בין שתי דמויות , המייצגות שתי תפיסות עולם מנוגדות בשאלה מהותית זו : האם במעשינו עלינו לדאוג לדורות הבאים , או שמא עלינו לדאוג רק לצורכי השעה ? פעם אחת היה [ חוני ] מהלך בדרך , ראה אדם אחד שהוא נוטע חרוב . אמר לו : זה , לכמה שנים טוען [ נותן ] פרות ? אמר לו : לשבעים שנה ! אמר לו [ חוני : [ כלום ברי לך [ ברור לך ] שתחיה שבעים שנה ותאכל ממנו ? אמר לו : אני מצאתי את העולם בחרובים ; כשם שנטעו אבותיי לי כך אטע אני לבניי . ישב חוני לאכול , נפלה עליו שינה ונתנמנם . עלה צוק סלע והקיף עליו [ ועטף אותו , [ ונתכסה מן העין וישן שבעים שנה . כשהתעורר , ראה אדם אחד שהוא מלקט [ פרות ] מאותו חרוב . אמר לו : אתה הוא שנטעתו ? אמר לו : [ לא אני אלא ] אבי-אבא . אמר [ חוני : [ ודאי מנמנם הייתי שבעים שנה . ראה [ חוני ] אתונו שהמליטה לו [ בזמן הממושך שעבר ] רמכים רמכים [ ולדות ולדות . [ הלך לביתו , אמר להם [ לבני ביתו : [ בנו של חוני המעגל היכן הוא ? אמרו לו : בנו אינו בעולם...  אל הספר
מכון שלום הרטמן

תכנית בארי - מכון שלום הרטמן