לפי ההשקפה הסוציאל-דמוקרטית האחריות לרווחת הפרט מוטלת בעיקר על המדינה על פי ההשקפה הסוציאל-דמוקרטית , מצבו החברתי והכלכלי של האדם אינו תלוי רק בו עצמו אלא הוא מושפע מגורמים חברתיים וסביבתיים שהחברה יצרה . סביבה חלשה , שכונה הסובלת מאחוזי פשיעה גבוהים , משפחה מעוטת יכולת שאינה יכולה להעניק לילדיה עזרה בלימודים , חוגי העשרה או תמיכה נפשית - כל אלה הם תולדה ותוצאה של הדרך שבה החברה מתנהלת . לכן , סבורים הסוציאל-דמוקרטים - החברה , באמצעות המדינה , צריכה לדאוג לכך שגם מי שנולד או נקלע לתנאי חיים קשים יקבל הזדמנות להתפתח ולהתקדם בחיים , הן מהבחינה הכלכלית והן מהבחינה החברתית . זוהי זכות חברתית המוקנית לכל אזרח . לצד פעילותה של המדינה מתקיימת במדינות הדמוקרטיות גם פעילות ענפה של יחידים , קבוצות וארגונים מן המגזר השלישי , הפועלים בהתנדבות בתחומי הרווחה השונים למען אוכלוסיות שונות . ההשקפה הסוציאל-דמוקרטית מכירה אמנם בחשיבותם של ארגונים אלה , אולם היא רואה בהם “ שחקני משנה" הבאים בנוסף למדינה ולא במקומה . לפי גישה זאת , המדינה אינה יכולה להתנער מאחריותה ולהסתמך על רצונה הטוב של הקהילה לדאוג לרו...
אל הספר