בפרקים הקודמים עסקנו ב מבנה העקרוני של מערכת בקרה הכוללת משוב שלילי . הבה ניזכר בדוגמה אופיינית של מערכת כזאת , כמתואר באיור . 8 . 1 במערכת שבאיור , 8 . 1 המשוב השלילי נועד לייצב את הערך של המשתנה המבוקר , c ולהקטין את ההשפעות של הפרעות חיצוניות על משתנה זה . אם מתרחשת סטייה בערכו של אות המוצא ? המערכת תגיב במגמה מנוגדת לסטייה ו'תשאף' לתקנה . למשל , אם ערכו של אות המוצא c גדל מסיבה כלשהי , אות המשוב b גדל אף הוא ( b = c-H ) ואות השגיאה קטן . ( e = r-b ) כאשר אות השגיאה קטן , גם אות המוצא c קטן ( c = e-G ) ובאופן כזה המערכת 'מתקנת' את הסטייה . התיקון מתאפשר בעזרת המשווה , המבצע פעולת חיסור בין אות המבוא r לאות המשוב mpnn . b כזה נאמר כי המערכת הי א בעלת משוב שלילי . התכונה הבולטת ביותר של מערכות בעלות משוב שלילי , היא שמירה על היציבות של אות המוצא , כלומר תיקון סטיות בערכו של אות המוצא . כך למשל , פועלת מערכת לבקרת טמפרטורה במקרר . כאשר דלת המקרר נפתחת וערכו של אות המוצא גדל ( הטמפרטורה עולה , ( פעולת המשוב השלילי במערכת תגרום לתיקון השגיאה ולהורדת הטמפרטורה בחזרה לערך הרצוי . לפעמים קי...
אל הספר