בפרק הקודם ראינו כי לעתים קיים הבדל בין הערך הרצוי של המשתנה המבוקר ובין ערכו בפועל . כאשר קיים הבדל כזה דרוש תיקון של השגיאה . בחלק מהמערכות , תיקון השגיאה נעשה על-ידי המשתמש במערכת . למשל במערכת לבקרת כיוון הנסיעה ברכב ? אם קיימת סטייה מהכיוון הרצוי , הנהג מתקן אותה . לפעמים יש מקרים שתיקון השגיאה צריך להיעשות באופן 'אוטומטי . ' לשם כך יש לשלב במערכת מנגנון שימדוד בהתמדה את המשתנה המבוקר ויתקן את השגיאה בזמן שהמערכת פועלת . השיטה המקובלת ביותר למימוש פעולה זו נקראת 'בקרה עם משוב' או 'בקרה בחוג סגור . ' שיטת הבקרה ה'פשוטה , ' שאין בה תיקון אוטומטי של הסטייה , נקראת 'בקרה בחוג פתוח . ' במערכת בקרה עם משוב מתקיימות שלוש פעולות יסוד ו . 1 מדידה של המשתנה המבוקר . 2 השתאה בין הערך הנמדד לערך הרצוי וזיהוי השגיאה . 3 תיקון פעולת המערכת לביטול או הקטנת השגיאה דוגמאות מוכרות למערכות שיש בהן בקרה בחוג פתוח הן מכשירי החימום הביתיים . מכשיר החימום המוצג באיור 2 . 1 פועל כמערכת לבקרת טמפרטורה . מכשיר זה נקרא 'תנור מקרן' היות ועקרון פעולתו מבוסס על קרינת החום הנפלטת מגופי החימום .
אל הספר