כאשר נתון מגבר , נרצה בדרך-כלל לדעת את תגובתו לאותות מבוא שונים . בגלל המספר האינסופי של אותות מבוא אפשריים , ברור שלא נוכל למצוא את תגובתו לכל אות ואות . אם-כך , נשאלת השאלה אם מתוך תגובת מגבר ( או מערכת ) לאות מסוים ( למשל : לאות סינוסואידלי ) אפשר להסיק לגבי תגובתו לאותות אחרים . כאן באים לעזרתנו כלים מתימטיים שפיתח המתימטיקאי הצרפתי פורייה . ( Fourier ) פורייה הראה שכל אות מחזורי , גם אם אינו סינוסואידלי , ניתן ל '' פירוק" לאותות סינוסואידליים . במלים אחרות ! כל אות מחזורי אפשר להציג כסכום של מספר אינסופי של אותות סינוסואידליים בעלי תנופות שונות , שהתדרים שלהם הם כפולות שלמות של תדר האות המחזורי הנתון . כלומר , אם התדר הזוויתי של האות המחזורי הוא , <« תדרי האותות הסינוסואידליים המרכיבים אותו יהיו 3 a > , 2 a > , &> וכוי . w 0 נקרא התדר הזוויתי היסודי של האות המחזורי , והאות הסינוסואידלי בעל התדר הזוויתי w נקרא הגל היסודי או ההרמוניה הראשונה . האותות הסינוסואידליים 0 שתדריהם 3 w , 2 w ופו' נקראים ההרמוניה השנייה , השלישית וכוי של האות . הסכום האינסופי של ההרמוניות נקרא טור פורייה . ...
אל הספר