דת האסלאם החלה להתפתח בחצי האי ערב במאה השביעית . תושבי חצי האי ערב היו מאורגנים בשבטים , שמרביתם היו עובדי אלילים , אך היו בהם גם שבטים יהודיים ושבטים נוצריים . רוב השבטים היו נוודים , ושבטים אחרים היו יושבי קבע ועסקו בחקלאות ובמסחר . שתי ערים מרכזיות היו בחצי האי ערב - מכה וית'רב . מכה הייתה מרכז הפולחן לאל אללה , וכל השבטים עובדי האלילים האמינו בקדושת הכעבה והאבן השחורה הקבועה בה . הם נהגו לעלות לרגל לכעבה . חודשי העלייה לרגל נחשבו מקודשים , ובמהלכם נאסרו המלחמות בין השבטים . במכה עברו דרכי מסחר , ותושביה התפרנסו מאירוח של עולי הרגל ושיירות הסוחרים , וממסחר עם הבדווים . מוחמד , בן לשבט קורייש , השבט ששלט במכה , עסק במסחר . לדבריו , בשנת 610 לסה"נ , בהיותו כבן ארבעים , התגלה לו המלאך גבריאל וציווה עליו למסור לבני האדם את דבר האל . לאחר שההתגלויות של המלאך חזרו ונשנו הבין מוחמד כי האל בחר בו לנביא . הוא קיבל את השליחות והחל לקרוא לאנשים להאמין באללה - אל יחיד ולא נראה . תושבי מכה התנגדו למוחמד וחששו שפרנסתם תיפגע אם הפולחן בכעבה ייפסק . רק אשתו ובני משפחתו הקרובים האמינו בו . מחשש לחי...
אל הספר