חכמים מתקנים תקנות למען הכלל ולמען הפרט למנהיגי הקהילה הייתה סמכות לתקן תקנות , כעין חוקים שנועדו להסדיר את חיי היום-יום של היהודים בה . התקנות חייבו כל אחד ואחת מבני הקהילה . התקנות היו בתחומי חיים שונים , כגון מסחר , מגורים ויחסים בין אדם לחברו . תקנות שנקבעו בקהילה מסוימת לא תמיד חייבו את בני הקהילות האחרות - אלא אם הסכימו על כך . כל יהודי שהצטרף לקהילה התחייב לשמור על תקנותיה . תקנות אחדות שחוברו בקהילות אשכנז במאה העשירית הסדירו את זכותו של הפרט בתוך הקהילה . לדוגמה , תקנת חרם היישוב קבעה כי יהודים חדשים יוכלו להצטרף לקהילה רק בהסכמת תושביה הוותיקים . תקנה זו נועדה למנוע תחרות כלכלית בין המצטרפים החדשים לתושבים הוותיקים בקהילה , והיא דומה לתביעתן של הגילדות של בעלי המלאכה באירופה למנוע כניסה של מהגרים חדשים . דוגמה אחרת היא המערופיה - תקנה שהבטיחה למשפחות המייסדות של הקהילה מונופול ( שליטה ) במסחר בסחורות מסוימות , ואפשרה רק להן לקיים קשרי מסחר עם סוחרים נוצרים . תקנה זו נועדה למנוע תחרות כלכלית ומתח חברתי בין בני הקהילה היהודית . יש הטוענים כי תקנות אלו נועדו לחזק את המשפחות המיי...
אל הספר