הצעת החלוקה של ועדת פיל מיולי , 1937 שלפיה ארץ ישראל תחולק לשתי מדינות ( עמ' , ( 230 עוררה מחלוקת קשה ביישוב היהודי , בהנהגתו ובתנועה הציונית . הוויכוח חצה את המפלגות הפוליטיות : היו שתמכו ברעיון הקמת מדינה יהודית בחלק מארץ ישראל , והיו ששללו את הרעיון מכול וכול . הקונגרס הציוני העשרים שהתכנס ב1937- דן בהצעת החלוקה , והדוברים בו העלו נימוקים שונים בעד ונגד החלוקה . בדברי הסיכום קבע הקונגרס כי הוא מקבל את העיקרון של חלוקת ארץ ישראל והקמת מדינה יהודית בחלק ממנה , אולם הבהיר כי הוא דוחה את ההצעה שהציעה ועדת פיל . חיים ויצמן נשיא ההסתדרות הציונית ודוד בן גוריון יושב ראש הנהלת הסוכנות קיבלו את רעיון החלוקה , אף שהבינו את הקשיים שעוררה . הם הדגישו את חסרונותיה הבולטים של המפה המוצעת : שטחה הקטן של המדינה היהודית וגבולותיה הקשים להגנה . למרות זאת טענו השניים כי בפעם הראשונה מוצעת ליהודים מדינה משלהם , ואין לדחות הזדמנות היסטורית שכזאת . דעתם הייתה כי יש לקבל את עקרון החלוקה , אך לראות בשטח המוצע למדינה העברית שלב ראשון בלבד וגרעין שממנו תתפתח בעתיד המדינה . עוד הם טענו כי סכנת מלחמה מאיימת על...
אל הספר