ה"הגנה" הייתה כפופה למרות ההנהגה המדינית של היישוב ( עמ' , ( 213 וכאמור , היא אימצה את מדיניות ההבלגה . לעומתה , הארגון הצבאי הלאומי , האצ"ל , שהוקם ב1937- בידי קבוצת פורשים מן ה"הגנה , " התנגד להבלגה : האצ"ל לא ראה את עצמו כפוף למרות ההנהגה המדינית של היישוב , ומבחינה אידאולוגית ראה את עצמו קשור למפלגה הרוויזיוניסטית , שנוסדה בשנת , 1925 בראשה עמד זאב ז'בוטינסקי , והיא פרשה ב1935- מההסתדרות הציונית ( עמ' . ( 216 תחילה דגל ז'בוטינסקי במדיניות ההבלגה , וביקש מאנשיו שלא להגיב לטרור הערבי . ואולם , האצ"ל ומפקדו דוד רזיאל טענו כי מי שרוצה לנצח חייב לתקוף . האצ"ל הצהיר בכרוזים שהפיץ כי דרך אחת בלבד תשליט סדר וביטחון בארץ ישראל : דם תחת דם - מדיניות של הגנה והבלגה לא תוביל לניצחון ולא תשבור את כוחות האויב . משום כך נקטו חברי האצ"ל פעולות של טרור עיוור , טרור בלא הבחנה , מול הטרור הערבי . פעולות אלו היו פעולות נקם . באחת הפעולות השליכו שלושה צעירים חברי בית"ר ( עמ' , ( 223 תנועת הנוער של הרוויזיוניסטים , רימון על אוטובוס ערבי בכביש ראש פינה-צפת . הפעולה נכשלה , אבל הבריטים עצרו את השלושה ודנו...
אל הספר