בראשית שנות העשרים התגוררו בארץ ישראל מיעוט יהודי ורוב ערבי תחת שלטון מנדט בריטי . בין שלוש הקבוצות האלה - בריטים , יהודים וערבים - התפתחה מערכת יחסים רגישה ושבירה . האירועים בשנים 1939-1920 העידו כי בין היהודים לערבים מתפתח סכסוך לאומי פוליטי , ובמרכזו התנגדותם של הערבים לעלייה , לרכישת קרקעות ולהקמת יישובים , וחילוקי דעות בשאלת הקמתה של מועצה מחוקקת . הציפיות המנוגדות של היהודים ושל הערבים מממשלת בריטניה יצרו דפוס התנהגות קבוע : עליית היהודים חוללה שינויים דמוגרפיים , התיישבותיים וכלכליים בארץ ישראל ; ובתגובה יזמו הערבים אירועים אלימים המוניים , שאותם כינה היישוב היהודי " מאורעות . " ממשלת בריטניה נהגה למנות ועדת חקירה , וזו הייתה מגישה דוח ומסקנות ; ובעקבותיהם הייתה ממשלת בריטניה מגדירה מחדש את מדיניותה בארץ ישראל בספר לבן . גלי האירועים האלימים שהתרחשו בשנות העשרים הובילו להקים ועדות חקירה ולפרסם שני ספרים לבנים שהגבילו את העלייה ואת רכישת הקרקעות . בשנים 1939-1936 החל גל של מעשי טרור ואלימות - הערבים כינו אותו " המרד הערבי , " ואילו היהודים כינו אותו " מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט . " כחצי...  אל הספר
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית