עד שנות השלושים הנהיגו את הציבור הפלסטיני שתי משפחות : משפחת חסייני ( משפחתו של המופתי חאג' אמין אל-חסייני , ( שייצגה גישה קיצונית ששללה את זכותם של היהודים להתיישב בארץ ישראל וסירבה לנהל כל הידברות בנושא ; ומשפחת נ ff א ff יבי , שבניה מילאו תפקידי שלטון מנהליים הן בתקופה העות'מאנית והן בתקופת השלטון הבריטי ( ראע'ב א-נשאשיבי מונה לראש עיריית ירושלים . ( משפחת נשאשיבי ייצגה גישה מתונה יותר כלפי הציונות , והייתה מוכנה להידברות ולפשרה . ב1930- חלה התפתחות חשובה בציבור הפלסטיני , כאשר הוקמה בארץ ישראל אל-אסתקלאל , מפלגת העצמאות . הייתה זו מפלגה מודרנית , וההצטרפות אליה נעשתה על בסיס אישי ולא על בסיס חמולתי ( חמולה - משפחה מורחבת . ( ה"אסתקלאל" לא הייתה מפלגת המונים , והיא ייצגה בעיקר את הצעירים העירוניים המשכילים . מפלגת ה"אסתקלאל" לא הכירה בהצהרת בלפור , היא תבעה לבטל את המנדט ודרשה להקים ממשלה לאומית ערבית בארץ ישראל . עוד היא טענה כי האימפריאליזם הבריטי הוא האויב הראשי של הפלסטינים וכי יש להיאבק בבריטים - מאבק שממילא יביא גם לתבוסת הציונות , בת בריתו של האימפריאליזם הבריטי . אנשי המפלגה...
אל הספר