ב19- באפריל 1920 נערכו בארץ ישראל בחירות לאספת הנבחרים הראשונה של היישוב . אספת הנבחרים הייתה מעין פרלמנט , ותוכנן כי תיבחר בכל ארבע שנים . מכיוון שאספת הנבחרים התכנסה לעתים רחוקות בלבד , נבחר מתוכה ועד לאומי - גוף מבצע . בפועל שירתו שני גופים את צורכי היישוב : מליאת הוועד הלאומי והנהלת הוועד הלאומי . על ענייני הדת של היישוב הייתה מופקדת הרבנות הראשית - בראשה עמדו שני רבנים ראשיים , רב ספרדי ורב אשכנזי , ומועצת הרבנות הראשית . מוסדות אלו ייצגו את היישוב היהודי בארץ ישראל לפני הממשל הבריטי במשך כל תקופת המנדט . ב , 1928- בתקנות הנקראות " תקנות כנסת ישראל , " הכירה ממשלת המנדט במוסדות היישוב . התקנות לא חייבו את יהודי ארץ ישראל להצטרף לכנסת ישראל - שמו הרשמי של היישוב היהודי המאורגן , להשתתף בבחירות למוסדותיה ולמלא את הוראותיה ; התקנות אף לא העניקו למוסדות כנסת ישראל סמכויות אכיפה . מצב זה החליש את כוחה של כנסת ישראל . את מוסדות התנועה הציונית בארץ ישראל ייצגה ההנהלה הציונית של ארץ ישראל , ומחלקותיה פעלו בתיאום עם מוסדות השלטון המנדטורי . ההנהלה הציונית עסקה גם ברכישת אדמות בארץ ישראל וב...
אל הספר