המוסדות הנבחרים ייצגו את היישוב היהודי בארץ ישראל לפני הממשל הבריטי במשך כל תקופת המנדט . ממשלת המנדט הכירה בהם ב1928- בתקנות הנקראות " תקנות כנסת ישראל . " את תקנות כנסת ישראל אישר הלורד פלומר ( הנציב העליון השני , בשנים , ( 1928-1925 ובעזרתם ניהל היישוב באופן עצמאי את מערכות החינוך , הבריאות והעבודה , וב1920- אף הקים כוח להגנה עצמית - ארגון ה"הגנה" ( עמ' . ( 222 כאשר הוקמה " ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל , " קיבלה היא על עצמה את האחריות על ה"הגנה , " שהייתה לארגון מחתרתי כלל-ארצי . לכנסת ישראל , שמו הרשמי של היישוב היהודי המאורגן , השתייכו כל היהודים - גברים ונשים מגיל שמונה עשרה ואילך ; אבל התקנות לא חייבו את יהודי ארץ ישראל להצטרף לכנסת ישראל , להשתתף בבחירות למוסדותיה ולמלא את הוראותיה . ההשתייכות לכנסת ישראל הייתה רשות בלבד , וכל יחיד או קבוצה היו רשאים להצטרף אליה או לפרוש ממנה . נוסף על כך , כנסת ישראל לא קיבלה את הזכות להיות המייצגת של כל היהודים בארץ ישראל לפני השלטון הבריטי - וכל יחיד או קבוצה מקרב היהודים היו רשאים לפנות אל ממשלת המנדט באופן ישיר בלא כל תיוו...
אל הספר