בואם של העולים והיקלטותם בארץ תרמו להתארגנות של שני מחנות חברתיים ביישוב : מצד אחד חלוצים בעלי השקפות סוציאליסטיות ששאפו להקים בארץ חברת פועלים בעזרת ההון הלאומי ; ומן הצד האחר בורגנים בעלי הון פרטי . הוויכוח האידאולוגי גרם לחשדנות בין שני המחנות החברתיים , והמשבר הכלכלי בשנות העשרים החריף את הוויכוח ביניהם . החלוצים הסוציאליסטים , בני העליות השנייה והשלישית , קיבלו את בני העלייה הרביעית בעלי הרכוש ברגשות מעורבים . בהיותם יהודים , הם שמחו לבואם , אך בו בזמן חששו מן הבורגנים , שהיו לדעתם " חסרי אידאולוגיה וחזון" ועלו לארץ לא מתוך רצון אלא מכורח הנסיבות . לדעת החלוצים הסוציאליסטים , בני העלייה הרביעית היו מעדיפים להגר לארצות אחרות ולאו דווקא לארץ ישראל , ועובדה היא שהם העדיפו את ההתיישבות העירונית על פני ההתיישבות החקלאית . עוד טענו החלוצים כי עולים בורגנים אינם יכולים לתרום ליצירת " האדם החדש" - עובד אדמה יצרני - שאותו רצתה הציונות לטפח . גם בקרב מנהיגי התנועה הציונית היו שחששו מעלייה זו . חיים ויצמן אמר ב1924- כי אינו רוצה לבנות בארץ ישראל את " נלווקי השנייה . " נלווקי היה רחוב מרכזי ש...
אל הספר