לכל אחת מן העליות הללו היה מאפיין חברתי ואידאולוגי בולט , גם אם הוא מתאר רק חלק מן העולים . העלייה השלישית נחשבת לעלייה חלוצית , על שם עולי תנועת "החלוץ" ( עמ' ( 134 שפנו להתיישבות חקלאית , אף שרבים מבני העלייה הזאת עלו לארץ שלא במסגרת " החלוץ" והיו בהם שהתיישבו במרכזים עירוניים . רבים מעולי העלייה השלישית היו צעירים רווקים , שעלו לארץ ישראל בלא רכוש . לעומת עלייה זו , העלייה הרביעית נחשבת לעלייה בורגנית - אף שרבים מבני עלייה זו פנו להתיישבות חקלאית . בניגוד לעלייה השלישית , בקרב עולי העלייה הרביעית בלטו משפחות מן המעמד הבינוני : סוחרים , תעשיינים זעירים , בעלי מלאכה וחנוונים , שהביאו עמם לארץ הון פרטי . העלייה החמישית נחשבת לעלייה גרמנית , ומכונה גם " עליית היקים - " אף שהעולים מגרמניה היו רק כחמישית ממנה . עלייתם של יהודי גרמניה הייתה עלייה מעורבת של צעירים ומבוגרים , בעלי משפחות ויחידים - רובם בעלי הון ובעלי השכלה אקדמית . רבים מהם עסקו במקצועות חופשיים : רופאים , משפטנים ומרצים ; היו גם שעסקו בתפקידים בכירים בתעשייה ובבנקאות ; ואחרים היו עיתונאים , שחקנים ומוזיקאים . העולים הגיעו ב...
אל הספר