במחצית השנייה של המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים התחוללו בארץ ישראל שינויים והם השפיעו על מאפייני היישוב . השינויים הניחו תשתיות להתפתחותה של ארץ ישראל בתקופה שעד פרוץ מלחמת העולם הראשונה ואחריה , עד תחילת המנדט הבריטי . ערב בואם של עולים בעלי השקפות ציוניות לארץ ישראל , התרכזה האוכלוסייה היהודית , שכונתה " היישוב הישן , " בעיקר בארבע ערים שכונו " ארבע ערי הקודש . " מרבית אנשיה חיו בדוחק והתקיימו מכספי " החלוקה . " מן המחצית השנייה של המאה התשע עשרה הלכה וגדלה האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל ; כספי החלוקה התמעטו ; והמצוקה הכלכלית החריפה . ברובע היהודי בירושלים גברה הצפיפות , ובעקבות הביקוש לדירות האמיר שכר הדירה . במצב זה אנשים מבני היישוב הישן , בסיוע כספי נדבנים , החלו להקים שכונות חדשות מחוץ לחומות העיר . תהליך בניית השכונות החדשות בירושלים מחוץ לחומות העיר נקרא "היציאה מן החומות . " בקרב בני היישוב הישן היו גם מי שפנו להתיישבות החקלאית - הם התנגדו ל"חלוקה , " ביקשו לרפא את היישוב הישן ולעודדו לעבודה יצרנית כדי שיתפרנס מעבודתו ולא ימשיך להיתמך בכספי תרומות . שינויים ניכרו גם בתחום ...
אל הספר