למרות הקשיים התפתחה ההתיישבות החקלאית בארץ ישראל - עשרים ושלוש מושבות הוקמו בעלייה הראשונה . המושבה הייתה יישוב חקלאי , ולעולים שהיו לאיכרים הייתה בעלות פרטית על האדמה , על בית מגורים משפחתי ועל המשק החקלאי . ב1882- הוקמה ראשון לציון המושבה הראשונה . במושבות פיתחו ענפי חקלאות מגוונים - ובהם מטעי גפנים , זיתים , שקדים והדרים , וגם שדות תבואה . מושבות העלייה הראשונה נקלעו למשבר , ושליחים פנו אל יהודים עשירים בבקשות לתרומות . לבקשות המתיישבים נענה הברון אדמונד דה רוטשילד מפריז . תמיכתו סייעה למתיישבים , אבל בין המתיישבים לבין פקידיו בארץ התגלעו מחלוקות קשות . עולי העלייה השנייה שפנו לעבודה חקלאית ביקשו להיות פועלים שכירים אבל לא הצליחו להשתלב בעבודה במושבות העלייה הראשונה אצל האיכרים . לכן הם פנו להקים יישובים על אדמה לאומית בצורת יישוב חדשה - הקבוצה - שהעמידה במרכז החיים את עקרון השיתוף והשוויון החברתי והכלכלי . ב1909- הוקמה דגניה , הקבוצה הראשונה . בקבוצה הוגשמו שני רעיונות מרכזיים - כיבוש האדמה וכיבוש העבודה .
אל הספר