בקרב בני היישוב הישן היו גם מי שפנו להתיישבות החקלאית . הם התנגדו ל"חלוקה , " ביקשו לרפא את היישוב הישן ולעודדו לפנות לעבודה יצרנית כדי שיתפרנס מעבודתו ולא ימשיך להיתמך בכספי תרומות . בשנת 1860 היה ניסיון ראשון להקים יישוב חקלאי , כאשר נרכשה אדמת מוצא בקרבת ירושלים . הרוכשים החלו לעבד את השדות ולנטוע עצים , אך לא התיישבו במקום - היה עליהם להתמודד עם קשיים רבים : השכנים הערבים התנכלו להם , והשלטונות הערימו קשיים ברישום הקרקע על שמם ; אבל הם התמידו בעבודתם והקימו במוצא בית מלאכה ותחנה למנוחה לנוסעים לירושלים . בשנת 1884 הוקם במוצא יישוב קבע . בשנת 1872 ביקשו דוד גוטמן , יהושע שטמפפר ויואל משה סלומון , אנשים מבני היישוב הישן , לרכוש קרקעות ולהקים מושבה בקרבת יריחו . השם שהוצע למושבה החדשה היה " פתח תקווה . " ואולם , רכישת האדמות לא יצאה אל הפועל , כי הקונים לא היו נתינים עות'מאנים . כעבור שש שנים פנו השלושה לרכוש קרקעות בכפר אומלבס שעל גדות הירקון . רבים הזהירו אותם מפני סכנת הקדחת במקום , אבל הם לא הקשיבו לאזהרות , וב1878- נחתם החוזה ונוסדה המושבה פתח תקווה . ואכן , המתיישבים התקשו להתמו...
אל הספר