ב24- ביולי 1922 אישר חבר הלאומים את כתב המנדט על ארץ ישראל . כתוצאה מכך באותה השנה החל באופן רשמי שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל . בעת אישור כתב המנדט היו בארץ ישראל מיעוט יהודי ורוב ערבי . על בריטניה , המדינה שלה ניתן המנדט , הוטלה חובה לנהל את מדיניותה בארץ ישראל מתוך התחשבות ביהודים ובערבים כאחד . היא התחייבה לקיים את הזכויות האזרחיות והזכויות הדתיות של יהודים וערבים , וליצור בארץ ישראל תנאים מדיניים , מנהליים וכלכליים שיאפשרו את הקמת הבית הלאומי . כתב המנדט הסמיך את הסוכנות היהודית , היא ההסתדרות הציונית , לייצג את העם היהודי לפני ממשלת המנדט בכל ענייני ארץ ישראל הנוגעים להקמת הבית הלאומי . גם לערבים היו דרישות לאומיות משלהם . בשנים 1920-1918 רווחה בקרב ערביי ארץ ישראל תפיסה שראתה בארץ ישראל חלק מסוריה הגדולה , והם כינו אותה " דרום סוריה . " בראשית שנות העשרים של המאה העשרים החלו ערביי ארץ ישראל לגבש זהות לאומית מיוחדת להם , ובמרכזה התביעה " פלסטין לפלסטינים . " הערבים שללו את זכותם של היהודים להתיישב בארץ ישראל . על פי טענותיהם , רק להם זכות היסטורית ודתית על פלסטין . ממשלת המנדט ק...  אל הספר
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית