לנין הבין כי התנאים ברוסיה עדיין לא בשלו להנהגת קומוניזם מלא , ולכן , בניגוד גמור לקומוניזם המלחמתי , הכריז ב1921- על המדיניות הכלכלית החדשה , נא"פ ( ראשי התיבות שלה ברוסית . ( על פי מדיניות זו אומץ ליברליזם כלכלי מוגבל : הותרה יוזמה חופשית , והאיכרים נדרשו למסור לשלטונות רק חלק מיבולם , ואת העודף הורשו למכור בשוק החופשי במחירים שקבעו בעצמם . התעשייה הזעירה נותרה בידי האזרחים , וכמה מן המפעלים אף הוחזרו לבעליהם . עם זה , התעשייה הכבדה וסחר החוץ נותרו בידי המדינה . לדברי לנין , צעדים אלו היו " סטייה לשעה קלה" ו"נסיגה לצורך התקפה מחודשת , " והם נועדו לשקם את הכלכלה ולהחזיר את אמון האזרחים במהפכה . מן ההיבט הכלכלי זכה הנא"פ להצלחה , וחיי הכלכלה במדינה שוקמו : התפוקה בחקלאות ובתעשייה עלתה , והמסחר התאושש . עם זה , הנא"פ פגם באידאולוגיה המהפכנית - בערים נוצר שוב מעמד של סוחרים ומתווכים שהתעשרו , ובכפרים התבססו קולאקים , איכרים אמידים , והם העסיקו פועלים שכירים ומכרו כמויות גדולות של תוצרת חקלאית .
אל הספר